בית חלומותיי

לפעמים אני חולמת לי חלום, כזה שיכול להיות בכיף מציאותי:

אנחנו גרים אי שם בעיר מדהימה במדינת ישראל, עיר כזו מושלמת עם מלא זוגות צעירים, בשכונה די חדשה ומתפתחת, עם חוף ים קרוב, עם שדות ירוקים ושמורות טבע קרובות.
מקום כזה שכשהולכים מהגן הביתה, אומרים שלום לשכן או מהנהים עם הראש לבחורה בג'יפ עם שלושה ילדים וכלב מהרחוב המקביל שפעם השאילה מאיתנו סלקל.

החלום ממשיך ותופס תאוצה, ועכשיו אנחנו עולים במעלית לדירה בבניין חדש, בקומה גבוהה, פותחים את הדלת ונכנסים הביתה.. הילדים ישר קופצים על הספה, הכלב תופס את הפינה שלו, אני מניחה את התיקים בכניסה.

עוברות כמה שעות ואבא חוזר מעבודה, פותח את הדלת ומריח ריח של בית, ריח של עוגיות שנאפו זה עתה, הילדים רצים לקראתו, חיבוקים ונשיקות.

האמת היא שזו המציאות שלנו, אנחנו בהחלט גרים בשכונה חדשה, באמת קרובים לים ולשמורות טבע, שכנים ומכרים, עוגיות וריח של בית.
אז איפה החלום? החלום הוא לקנות בית כזה, שיהיה שלי פרטי, של ילדי.

אז מי שלא מכיר אותי, שמי אנה, נשואה לאדם ואמא ליעל ויונתן. אנחנו זוג עובד, בנוסף מנהלים עסק קטן, אנחנו כמשפחה צעירה, בריאה וחזקה ואנחנו לא יכולים לקנות דירה.

לא כי לא חסכנו, כי לא חסכנו מספיק.

ופה נשאלות השאלות, האם באמת יש צורך בלקנות בית?
האם הוא באמת שלי? של הבנק? של הקבלן?
למה דירה שכורה לא יכולה להיות לי בית?
למה בעצם המרדף הזה אחרי "הבית שלי"?

נכון תענו לי "כן, זה הבית שלך, את עושה מה שאת רוצה ולא זורקת כסף לאויר" או "אתם גם ככה משלמים שכירות, אז תשלמו כבר משכנתא, אותו הדבר"

אז אני ומשפחתי גרים בדירה שכורה, עושים חורים בקירות, תולים תמונות ווילונות, צובעים קירות ומדביקים מדבקות.
אנחנו שומרים על הדירה כאילו היא שלנו, אנחנו מנקים, מסדרים, מתקנים ומשפצים. כשאנחנו חוזרים עייפים, אנחנו אומרים "איזה כיף בבית".

אנשים קונים דירות להשקעה, בעצמם שוכרים דירה אחרת והנה, יש להם בית אבל הם לא גרים בו. ואם כבר משקיעים אז אני בכיף הייתי קונה דירה ליד האוניברסיטה ומשכירה אותו לאיזה סטודנט חנון חביב עם משקפיים מסגרת שחורה, מכנסי ג'ינס ושלייקס (לא יודעת למה אבל דמות של ארקל זועקת כאן) או סטודנטית משקיענית כזו שיושבת תמיד מקדימה, מסכמת כל מילה (אפילו את האפצ'י של המרצה), ממש כמו שמציעים פרי פלייס נדל"ן.

נכון, תגידו לי "כן, אבל יש לו נכס", "כן הוא עושה על זה כסף" – מסכימה! הלוואי ויכלנו לקנות בית להשקעה במינימום השקעה. אולי אפילו היינו גרים שם.

בנתיים אקשיב לבעלי אומר "ביתי נמצא איפה שאתם נמצאים", נגור לנו בדירה שכורה, נהנה מהשכונה הצעירה, מהים הקרוב, נשב על המרפסת על כוס קפה ועוגיות ונחלום על דירה משלנו (להשקע או למגורים) שמתי שהוא תגיע.

העוגיות שיגרמו לכל דירה להרגיש שזה הבית (תודה לקרין גורן על המתכון)

-ה- עוגיה

300 גרם חמאה רכה
3.5 כוסות קמח רגיל
1 שקית אבקת אפיה
1 שקית סוכר וניל
1/2 כוס מים פושרים

מלית
ממרח תמרים
אגוזי מלך קצוצים

אופן הכנה:
לפורר את החמאה היטב עם הקמח ואבקת אפיה. מוסיפים את סוכר הוניל ומים פושרים ומערבבים עד שיוצא בצק חלק.
מחלקים את הבצק לשניים ומרדדים כל חלק בין דפי נייר אפיה מקומח.
מורחים את הממרח תמרים, מפזרים את אגוזי המלך, מגלגלים ומניחים על תבנית מרופדת בנייר אפיה.

זה רק נראה שוקולד

אופים כ-30 דקות עד להזהבה, מקררים, פורסים לעוגיות, מפזרים אבקת סוכר ונהנים מעוגיה פריכה וטעימה.
** אפשר לגוון ולמרוח שוקולד נוטלה עם אגוזים קלויים, חלווה, ממרח לוטוס וכו'.

 

 

 

 

 

⁠⁠⁠⁠

/* */

//www.googleadservices.com/pagead/conversion.js

⁠⁠⁠⁠